Smadar's ™    Best painters' place

סמדר קורסים והדרכה לציירים בת"א. חנות ציור מקצועית אונליין.
עברנו לת"א. פרטים על קורסים והזמנת ציוד:  0505-464424 | 03-9133775
דף הבית אודות האתר וסמדר פורום הציירים מאמרים בנושאי אמנות שאלות ותשובות על ציור איך לקנות באתר צור קשר
מוצרים חדשים
05/10/2011 -  קורס שמן: פורטרט ממודל חי בטכניקה הקלאסית. 16.7.18. פרטים: 0505-464424
 קורס אקווארל, דומם, נופים ודמויות. לימוד הטכניקה בשיעורים פרטיים. פרטים 0505-464424
 קורס רישום במוח ימין, קורס מקצועי מרוכז לרישום ראליסטי - דמויות ופורטרטים. בוקר: 1.8.18. ערב: 31.7.18. פרטים והרשמה 0505-464424 .
 סדנת ציור נוף בשמן, סופשבוע 13-15.9.18. פרטים: 0505-464424
 קנייה תוך מספר דקות בטלפון. הציוד יישלח לביתך. התקשר 0505-464424. מתנה על כל קניה החל מ- 240 ש"ח.

lady on red

צבעי שמן לציירים  מכחול סייבל  מזוודה ריקה 1  מדיום סט מלא לשמן 

ד"ר נסים מבורך: על שתי מהפכות - ברנסנס ובמאה ה-20

ד"ר נסים מבורך: שתי מהפכות באמנות החזותית
רשימה זו תתאר שתי מהפכות שהתחוללו בתחום האמנות החזותית, האחת בתקופת הרנסאנס והשניה במאה ה-20. המהפכה הראשונה הנה חיובית בעיקרה, ואילו זו השניה מאיימת להרוס את כל מה שהשיגה הראשונה.  התוצאה, או לחילופין המשך התהליך, ייחשפו, מן הסתם, בעתיד.
שתיים מהמהפכות בתחום האמנות החזותית התרחשו בהפרש של 500 שנה ביניהן.

         המהפכה הראשונה: הרנסאנס

 התקופה הקלאסית והריסתה  VenusMilo                     ונוס ממילו: פיסול יווני קלאסי
המהפכה הראשונה התחוללה בתקופת הרנסאנס. היא בולטת בייחוד בשאלת ההתייחסות לדמות האדם. הבסיס לה הוא בעיקר הפיסול היווני הקלאסי ובפרט העתקיו הרומיים שהתגלו באדמת איטליה.
אחריו התמודדו על ההשפעה ההיא האמנות ההלניסטית - הכמו-יוונית - ברומא וברחבי הקיסרות שלה, באירופה, באסיה ובאפריקה.  יצוין כאן גם שמאמנות הציור, הדו-מימדית, לא שרד הרבה, וממה ששרד יוזכרו למשל ציורי הקיר של פומפיי ומה שהתגלה בכרתים בשרידי הארמון של קנוסוס, ואשר ספק אם ניתן להגדירם כאמנות יוונית בהיותם שייכים לתרבות המינואית.  לעומת זה,  שייכים גם שייכים לעניין הנידון הציורים על הקרמיקה היוונית.

שני גורמים הרסו את מקורות ההשפעה האלה כמעט לגמרי: 

א. השתלטות הדת הנוצרית על הקיסרות הרומית.  
זו יצרה דפוסי מוסר שהתייחסו אל דמות האדם העירומה והלבושה בשלילה, וגרמה בכך להתנוונות מסויימת של הציור והפיסול החילוניים המעטים ובעיקר הדתיים. 

ב. הפלישות והמלחמות ששטפו את אתרי התרבות 
הנזכרים, כלומר, את מערב אסיה, צפון אפריקה וחלק ניכר מיבשת אירופה.  הכוונה לשיטפון הגרמאני ולפלישות;  ההונית של אטילה,  המונגולית של ג'ינג'ס חאן ויורשיו, כולל זו של טימור לאנק,  ושואות נוספות.

ראשית הרנסאנס: התפקרות השלטון החילוני והדתי
ההישגים של תקופת הרנסאנס, שבאה אחרי הפורענויות הנזכרות, החלו לצוץ ולהיחשף מראשית המאה ה-14 בזכות תהליך התפקרות השלטון החילוני והמימסד הדתי הצמוד אליו.  
קודם ניכר הדבר במדינות איטליה ובסמוך להן בארצות השפלה, בגרמניה על מדינותיה הרבות, בצרפת ובספרד.
התופעה נשאה בתחילה אופי של צמצום האיסורים במקביל לשכלול המיומנויות של תיאור פני האדם וגופו, כולל קפלי בדים שמבליטים את חמוקי הגוף, וזה ברמה שנחשבה בשעתה לפריצות.לראשון בציירי הרנסאנס נחשב ג'וטו, שבין החשובות בעבודותיו יש להזכיר את הפרסקאות שצייר בפאדובה ואשר שופצו לאחרונה.
יצוין שגם נזירים, שבתחילה הסתפקו, כאמור, באיור ספרים הצטרפו לחוג הציירים הפעילים.  למשל, פרה אנג'ליקו ופרה פיליפו ליפי.  בין הראשונים יש למנות גם את בני אסכולת סיינה, אנשי המאות ה-14 וה-15, ובתוכם גאונים כגון ססטה וסימונה מרטיני.  אלה, בנוסף לנושאים דתיים, בחרו לצייר גם מעמדים חילוניים כמו הפרש ליד טירתו של סימונה מרטיני.

בעקבותיהם בא שפע של תאורי מעמדים דתיים ושאינם דתיים.  בין הדתיים יש שפע של תיאורים של ישו הצלוב ושאינו צלוב,  של קדושים מעונים ושאינם מעונים ועוד.  כל אלה מופיעים ללא לבוש, עם חזה מלא או מצומק,  עם גוף שרירי או מדולדל וכדומה.
אילו צוירו בימי הביניים יצירות כאלה,  יוצריהן היו מתכבדים בעליה על המוקד או במיתה משונה אחרת. 

לא יקופח בהקשרים אלה מקומם של האמנים הפלמיים, בעיקר בדיוקנאות, כמו למשל, "מונה ליזה הפלמית" של פטרוס כריסטוס ועוד,  שהגיעו לרמות גבוהות מאד של מיומנות ושל רגש,  בעיקר בצבעי שמן.
כמו כן, אין לשכוח את רישומיו של אלברכט דירר, כגון זה של "בית מרחץ לנשים", אף שחסרי הלבוש שם אינם מסוגלים לעורר ריגשה אצל אדם תקין.

 הרנסאנס בשיאו: שליטת גוף האדם
שיאה של ההתפתחות הזו היה כמדומה ציורם ופיסולם של דמויות ומעמדים מיתולוגיים יווניים,  ובהם חסרי לבוש "פרוצים" לגמרי כמו אפרודיטה שנולדת מן הגלים שיצר בוטיצ'לי, ואינספור מקרים נוספים.
תוזכר כאן גם ה"פייטה" הראשונה של מיכלאנג'לו בואונרוטי,  שבה האם, להבדיל מן הבן, אינה חסרת לבוש, אך קפלי האריג של לבושה אינם מותירים מקום לספקות. 

אמנם בפירנצה הזרם האיקונוקלסטי באמנות הביזנטית, בהנהגת הנזיר הפרוע ואולי המטורף סבונרולה, חולל תנועת הרס של תמונות, אך זו נמשכה זמן קצר בלבד.  הנזק שהסבה לא היה רב, והעלאתו של הנ"ל על המוקד איפשרה לתהליך ההתפתחותי להימשך ללא הפרעה.

בין המזמינים היו אפילו אפיפיורים.  כך הוזמן למשל הפרסקו הענקי של בריאת האדם אצל מיכלאנג'לו, שבו גם אלוהים מופיע בגוף חסר לבוש, גברתני ומזוקן.
creation of man

 










                                                           
מיכלאנג'לו: בריאת האדם

המאות 17 - 20
בסוף המאה ה-16 נמשכה ההתפתחות הזו, אם כי לא תמיד נשמרה האיכות.  הכוונה לתקופות הבארוק, הרוקוקו ואחריהן האסכולות הניאו-קלאסית, הרומנטית, האימפרסיוניסטית והמודרנית.  זו מתפצלת לתחומי משנה רבים כגון האקספרסיוניזם, הקוביזם, הסוריאליזם ועוד.

כדי לצמצם במקצת את אפקט התהילה של העבר,  יש לציין גם שיצירות מופת נחשפו בתקופת הרנסנס תוך כדי ליקוט שיש כחומר גלם לייצור סיד.  ברם, ברבריות זו מתגמדת ליד תוצרי המהפכה השניה,  שהתחילה בראשית המאה ה-20 ושתתואר להלן.

המהפכה השניה: המאה ה-20

האמנים הגדולים של תחילת המאה
במהלך המאה ה-20 התפצלה האמנות החזותית לאסכולות ולזרמים רבים. במסגרתם של אלה פעלו אמנים דגולים לא מעטים.  
לדוגמה: הציירים פאבלו פיקאסו, ז'ורז' בראק, אמדיאו מודיליאני, חיים סוטין, פול קליי, פייט מונדריאן וציירים נוספים;
וכן קונסטנטין ברנקוזי, אלברטו ג'קומטי, הנרי מור ופסלים אחרים.

במקביל להם תפקדו אנשי הזרם הסוריאליסטי שפיתחו משנה סדורה, ושהבולטים בהם הינם סלוואדור דאלי, רנה מאגריט, מארק שאגאל בדרכו שלו ואחרים.

במובן הביצועי קיימת אצל ציירים אלה שלמות ביצועית, לעתים מדהימה, בעוד שההיבט הרעיוני וכנותו מתקשים לעתים לעורר אמון אצל רבים.  מכל מקום מלווה אותם הצלחה כלכלית גדולה.
בינתיים תקתק השעון הביולוגי ועשה את שלו בתוך הקבוצות שמייצגים האמנים שנזכרים לעיל,  ורק הנותרים מהם,  ספיחיהם ושרידיהם "השמרנים",  ממשיכים לקיים את עצמם בתוך המסה העכורה של תוצאות המהפכה השניה.

שלטון חסרי היכולת
המהפכה השניה מתבטאת בנטישת דיסציפלינות האמנות החזותית.  הבסיס לה הינו עלוב ואפילו משפיל;  ועיקרו אי-השליטה במיומנויות הבסיסיות הנדרשות לכך,  כגון רישום איכותי, היכולת להניח צבעים מסוגים שונים ולאזנם,  אי-היכולת לצייר מן הטבע תוך שינוים המכוון של מרכיביו, או תוך הנסיון לשמר את צורותיו,  ועוד.

באופן כזה מנותבים ה"יוצרים" האלה בעיקר ע"י מגבלותיהם.  בנוסף לאלה פועל גם הרצון העז להבעת דעות בנושאי חברה, מדינה, פסיכולוגיה וכדומה,  בכלים שאינם מתאימים להם.  משל "הרוח חפצה והבשר רפה".  תורמת לכך גם נטייה להסתפקות במועט 
אצל קהל הצופים.                                      
מרסל דושאן: משתנהDuchamp_Fountaine

נראה שהתהליך הממאיר הנזכר התחיל בראשית המאה ה-20, כשמרסל דושאן הצרפתי הציג מוצר תעשייתי,  משתנה,  כמעשה אמנות שלו.  התהליך הזה נמשך במלוא העוז והצחנה עד לעצם היום הזה.  במקביל לתהליך זה מנסה, כאמור, האמנות השמרנית לקיים את עצמה תוך ניהול מלחמת מאסף,  כולל אמני המופשט המוחלט.

הכיעור כאמנות
יובאו כאן שלוש דוגמאות מן הארץ להמחשת מרכיבי המסה העכורה של תוצאות המהפכה השניה.

הדוגמה האחת בוצעה במסגרת אחד מפסטיבלי האמנות שנערכים במכללת תל-חי.  פסל מסויים צבע על המדרונות המזרחיים התלולים מאד של הרי נפתלי,  משולש ענקי ושני טרפזים תואמים באמצעות אבקת גיר לבנה.  הם מוקמו כך שמנקודת מבט מסויימת התמזגו שלוש הצורות למשולש עצום אחד.  יש בזה מן הסתם רעיון כלשהו,  אבל החברה להגנת הטבע,  שמופקדת גם על הקטע הזה של השבר הסורי-אפריקני, מחקה זאת מניה וביה.  המציג המקופח והמסכן הסתפק בהצגת דגם מוקטן מאד של עבודתו בתוך מתחם המכללה גופא.

הדוגמה השניה נטולה ממוזיאון ישראל,  אשר מזה תקופה ממושכת משמש כמוביל בתחום העשייה הזאת.  במקרה הנידון הוקדש שם,  לפני שנים ספורות,  אולם מרכזי למוצג בשם "פסולת מוצקה".  נערמו שם קופסאות קרטון משומשות, שברי רהיטים, פחי שמן וחמוצים ריקים ושאר חפצים דוחים למדי,  עד לגובה של כמחצית הקיר.  
יש להדגיש שמדובר כאן במוזיאון לאמנות ולארכיאולוגיה,  והמבין יבין והמשכיל בעת ההיא יידום.

הדוגמה השלישית היא של אדם שעבר ניתוח לב פתוח, שהצטלם נטול בגדים לחלוטין עם הצלקת שלו,  והציג את התצלומים.

יובא כאן גם מקרהו של הבולגרי כריסטו שעטף שטחים גדולים מאד,  קילומטרים של הרים,  ביריעות ניילון;  ואלה צולמו וסווגו כאמנות גבוהה.

סיום עם תקווה

תוארו כאן, איפוא, שתי מהפכות שמפרידות ביניהן כ-500 שנים. 
האחת הביאה לפריחה מפוארת של האמנות החזותית,  בעוד שהשניה מתארת את המפץ העגום של דעיכתה.
ולא נותר אלא להמתין ולראות אם תתחולל מהפכה נוספת, אשר תתקן את הנזק הכבד מאד שנגרם בתחום הזה.

 

 

.Copyright © Smadar™ 2007-2008. All rights reserved